לכאן מגיעים עם גיפ: 😊

וועדת השמות שראתה את ההר על רקע השקיעה נזכרה בכרכום שצבעיו צהוב ולבן.
-אנחנו במדבר אבל 847 מטר מעל פני הים.

-בערבית: גַ'בַּל עִידֵיד מהשורש עיד= חג או "עדד"= מרובה. נחפרו כאן כ-1,200 אתרים, נתגלו כ-40,000 חריטות אמנות סלע ופסלים אנתרופומורפיים (דמויי אדם). אלו סלעי המשקע הגיריים שנותרו אחר נסיגת ים טתיס האגדי מהאזור.

בראש ההר נמצא מתחם מקודש בן יותר מ-30,000 שנה המורכב מארבעים סלעי צור שנאספו לראש ההר על ידי האדם הקדמון, המקום שימש לפולחן בנתיב הנדידה של האדם הקדמון בין אפריקה לאסיה.

בפסגת ההר נמצא אתרי קבורה ופולחן, ולמרגלות ההר אתרי מגורים וחניה. ממש מכה פרהיסטורית

סימני הזיהוי כהר סיני ניתנו על ידי הארכאולוג עמנואל ענתי ממספר סיבות :

מגורים למרגלות ההר ופולחן דתי שעשו מעטים בשם הציבור בראש ההר= דומה לתיאור בספר שמותלגבי האיסור לאנשים לדרוך על ההר: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת" (שמות, י"ט, פסוק י"ב).
הצפיפות הגדולה ביותר של אתרי התיישבות באזור הנגב וסיני. (למרות דלילות מקורות מים).
עם ישראל לא היה היחיד שחנה כאן, המקרא רומז לכך: "וּמֹשֶׁההָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה" (שמות, ג', פסוק א'). משתמע כי האתר נקרא הר האלוהים לפני שמשה הגיע אליו.
– ענתי מציע נתיב חדש שכולל את הר כרכום בנדודי בני ישראל, אותו הוא מוצא במקרא:

הר סיני מתואר כממוקם בין מדבריות צין ופארן ובין ארץ עמלק לארץ מדין. וכן בקצה אדמת מרעה המדיינים על הדרך בין מקום מגוריו של יתרו למצרים= הר כרכום על פי ענתי הוא היחיד בין "הרי סיני" המוצעים שתואם את התיאור. 

ספר דברים א', פסוק ב': "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ". ענתי מצא כי בדרך מהר כרכום לקדש ברנע דרך ג'בל עריף (הר שעיר בזיהויו של ענתי) יש עשר בארות במרחק של 10 עד 15 ק"מ אחת מהשנייה שזה המרחק המרבי אותו יכולה קבוצה גדולה לעבור ביום בלי מים. מהר כרכום לקדש ברנע דרך הר שעיר נגיע ב 11 יום בדיוק.

אמנות סלע

 הציורים בראש ההר נעשו בטכניקה של חריטה בפטינה שעל פני הסלע. חלק מהחריטות מזכירות סצנות מקראיות או מרמזות על אמונה באל אחד, דמויות אדם העומדות בפני סמלים אבסטרקטיים, דמות אדם מתפלל בידיים מורמות. לדעת ענתי החריטה מרמזת על פולחן האל המופשט שלא ניתן להביע את דמותו.

חריטת סלע המתארת את עשרת הדיברות: מסגרת מלבנית המחולקת לעשרה חלקים -2 חלקים, 3 חלקים, 3 חלקים ושוב ל-2 חלקים, לפי ענתי אלו עשרת הדיברות הנחלקות באופן הבא: שתיים לאלוהים, שש לחברה, שתיים לעצמך

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – אלוהים
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה – אלוהים
לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא – איסור אלוהים/חברה.
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – לעצמך
כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ – לחברה.
לֹא תִרְצָח– לחברה.
לֹא תִנְאָף– לחברה.
לֹא תִגְנֹב– לחברה.
לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר – לחברה.
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ- לעצמך.
 לרגלי ההר 12 מצבותהערוכות בשתי שורות של שש מצבות כל אחת, כשלא רחוק, מצפון, חצר קטנה ובמת אבן. 12 המצבות מסמלות, לדעת ענתי, את 12 שבטי ישראל, כפי שמתואר בשמות כ"ד (ד'-ה'): "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֵת כָּל-דִּבְרֵי ה', וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וַיִּבֶןמִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר; וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁלַח, אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ, עֹלֹת; וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, לַה' פָּרִים".
למתעיינים מומלץ להרחיב במאמר שלו על הנושא.

והסיבה המרכזית אליה באנו – תופעה אופטית של החזרת אור שמש על אחת מפאות ההר בסמוך ליום הקצר ביותר בשנה זכתה לשם "הסנה הבוער" והפכה לתופעה שמושכת מטיילים רבים להגיע לאזור בדצמבר מדי שנה.
– ראו בתמונות נראה אמיתי !!