מיחיעם לכליל, מסלול קליל ונסתר מהעין, דורש הקפצה ומצב רוח לכשלושה וחצי קילומטרים של הליכה נעימה שרובה באפיק הנחל.  (כולל תמונות שיעשו לכם חשק לטייל במקום).

בגליל המערבי נמצאים מהיפים שבמסלולי חורש ים תיכוני בעולם (באחריות). מסלול ההליכה בנחל יחיעם מאפשר גם לאלו ביננו שאינם ידועים כמיטבי לכת להנות מיופי זה.

נשאיר רכב ב"חניון האוטובוסים" של כליל, למי שחפצים לקצר את המסלול בקילומטר ניתן לחפש חניה, כמובן מבלי להפריע לתושבים במעלה היישוב קרוב יותר לסופו של הנחל.

למי שהזמן בידו מומלץ להתחיל בסיור קצר במבצר יחיעם אתר רשות מוסדר. נוכל לחוות בעצמנו כיצד מקום זה בדיוק כמו מקומות אסטרטגיים נוספים בארץ, שימש את השליטים השונים, במקום ממצאים עוד מהתקופה הכנענית, אנו נחזה במבצע מרשים שעומד בטוח ושקט, במקור נבנה על ידי  המסדר הגרמני הצלבני, עבר לשליטה הממלוכית המוסלמית, נבנה מחדש על ידי דאהר אל עומר בונה חיפה המודרנית. ושיחק תפקיד משמעותי בהיסטוריה המודרנית כאשר שימש את תחילת ההתיישבות בקיבוץ יחיעם, המיקום האסטרטגי שלו סייע להם לעבור את מתקפות הערבים במלחמת העצמאות.

מקצה מגרש החניה נתחיל בשילוט (ירוק כמו מכבי חיפה) לנחל יחיעם, נתחיל בקבר הצופה לנוף של מפקד שיירת יחיעם, זה המקום לקרוא על שיירת יחיעם בחודש מרץ 1948, חודש שידוע  כ"חודש השיירות האבודות" יחיעם, חולדה ונבי סמואל.

משם למצפה לנוף הים תיכוני, הים התיכון נפרש באופק, חדי העין יראו במערב את הבתים הראשונים בכליל = סוף המסלול .

ירידה תלולה אבל לא מדי, במסלול מפותל וקצר מורידה אותנו לנחל, במיוחד לאחר ימי גשם נדרשת זהירות כפולה מהחלקה. בשביל נראה פריחה שמתאימה לעונה, רקפות ונרקיסים מתחילת החורף, תורמוסים באביב.

נלך באפיק נחל אכזב יפה ומוצל, המסלול בתוך הנחל יימשך כקילומטר וחצי, בדרך נראה את עצי קטלב, את הקונגלומרטים שיצר הנחל באפיקו, את המשחק של המים בסלעים ובטבע, כאשר מסביבנו החורש הים תיכוני הצפוף. גם כאן מילת זהירות לגבי הליכה בשביל סלעי רטוב וחלק בחלקו בייחוד לאחר גשמים.

המלצה חמה על הפסקה קצרה להתרעננות לאחר כ קילומטר באחד מעיקולי הנחל.

השביל יוצא מאפיק הנחל והופך לרחב, לאט ובטוח נראה את הבתים הבודדים של היישוב המשתלבים בצמחיה המקומית, ביציאה מהמסלול עץ בוגנביליה מקסים.

הישוב שהוקם בשנת 1979 מתגאה בייצור עצמי של חשמל, פעילות חוץ ובריאות הנפש הטבעית.

לקראת סוף המסלול נמצא את ציון קברה של סרח בת אשר נכדתו של יעקב, ונוכל לקבל ברכה לחיים ארוכים ובריאים מזו שחיה חיים ארוכים, לא ידעה מיתה וקיבלה מסבה את סודות הגאולה.

בספר בראשית אנו מוצאים תיאור של היורדים מצרימה: "וּבְנֵי אָשֵׁר, יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (מ"ו, י"ז). בספר במדבר אנו מוצאים את תיאור היוצאים ממצרים: "וְשֵׁם בַּת-אָשֵׁר, שָׂרַח" (כ"ו, מ"ו). אזכור שהביא אתו מדרשים וסיפורים על אותה שרח שחיה מאות שנים, (בין 200-400 תלוי לפי איזה חשבון מקבלים).

האגדה מספרת שגילה המופלג בא לה בזכות ברכתו של יעקב (הסב): לאחר שהאחים חוזרים ממצרים, עם הסיפור על חיי יוסף שלא מת אלא הפך למשנה למלך וההזמנה שלו לאביו ומשפחתו לבוא למצרים, האחים חוששים לספר בשורה פתאומית שכזו.  שרח פתרה את הבעיה וניגנה בכינור ליעקב את מילות השיר "יוסף דודי חי הוא, וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, ולא מת". לאחר שחזרה על המילים מספר פעמים, שבה רוחו של יעקב והוא בירך אותה: "בתי, אל ימשול בך מות עד עולם, כי החיית את רוחי".

על פי חז"ל לשרח הייתה עמדה של כוח והשפעה, בעולם שבו ההיסטוריה נכתבה רק בזיכרונם של אנשים וכך יכלה לסייע למשה.

כאשר ביקש את אמון העם: "סודות הגאולה נמסרו לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף שנאמר: "ואלוהים פקוד יפקוד אתכם". ויוסף מסר סוד הגאולה לאחיו ואשר מסר סוד הגאולה לשרח בתו, וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו אצל שרח בת אשר אמרה להם: הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא פקוד יפקוד. מיד האמינו העם באלוהיהם ובשלוחו שנאמר: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו".

בזמן יציאת מצרים: ידעה שרח לקחת את משה לקברו של יוסף ואפשרה למשה לקיים את ההבטחה שניתנה ליוסף ולהעלות את גופתו לארץ:   "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות, י"ג, י"ט)…