כגודל הציפיה – גודל האכזבה

"כגודל הציפיה – גודל האכזבה", פתגם שנועד  למנוע מאיתנו אכזבה מציפייה שאינה מתממשת. היום נבקש להעמיק בציטוט של אנטואן דה סנט-אכזיפרי מספרו הנסיך הקטן: "מכל אחד יש לדרוש את מה שהוא יכול לתת", אמר המלך, "הסמכות מבוססת בראש ובראשונה על התבונה. אם תצווה על בני עמך שישליכו עצמם לים, הם יקומו ויעשו מהפכה. יש לי הזכות לדרוש שיצייתו לי מפני שהפקודות שלי מתקבלות על הדעת". או כפי שכתוב בספר משלי חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.

ספר מִשְלֵי מכיל פתגמים מהחכם מכל אדם (פותח במילים משלי שלמה בן-דוד מלך ישראל"). ומטרתו להוביל את הקורא באמצעות שימוש בפתגמים לדרך ההתנהגות הנכונה.
המילים "חנוך לנער לפי דרכו", תואמות לטעמנו להמלצה של אנטואן "מכל אחד יש לדרוש את מה שהוא יכול לתת"
חלק גדול (לטעמנו מדי) מאיכות החיים שלנו, נקבע על פי האכזבה או ההצלחה/שמחה שאנו שואבים מתפקודם של הסובבים אותנו ביחס לציפיות שלנו מהם.

בן זוג/הורה/ ילד/מנהל/קולגה/ עובד/ נותן שירות בדלפק כזה או אחר/ פוליטיקאי,,, איכות החיים שלנו תלויה בדרך בה אנו שופטים את תפקודם בהשוואה לציפיות שלנו מהם. חשבנו שאם זה כל כך חשוב, צריך להעיר את תשומת הלב לנושא ולחפש דרכים לסגור את פערי הציפיות, שתי הדרכים לעשות זאת הינן:

  • להתאים את הציפיות שלנו ליכולת האמיתית של הסובבים אותנו.- "תיאום ציפיות" (או הנמכת ציפיות).
  • לנסות ל"פתח" את הסובבים אותנו למקום שאנו חושבים שהם יכולים להיות בו, (או הגדלת יכולת).

כמו בתהליכים רבים גם כאן ניתן לאתר שלושה שלבים, שיכולים לסייע ליכולת שלנו להתאים את הציפיות שלנו ליכולתו של העומד מולנו. במערכות יחסים ארוכות טווח, נהיה פתוחים גם לאפשרות שלנו  ל"העצים" את יכולתו של האחר. בכל מקרה השאיפה היא להקטין את הפער.

השלב הראשון להבין האם פער הציפיות נובע מיכולת "skill" פער שניתן לצמצם באמצעות מודלים מבוססי לימוד שנועדו לשפר יכולות (קיימים אינספור מודלים כאלה).
או מפערים הנובעים מ"גישה" attitude לחיים, במקרה כזה הפעולה שתידרש מאיתנו היא מורכבת ועמוקה הרבה יותר.
פערי הציפיות נולדים כבר בהיכרות הראשונית, אותו "הלו אפקט" מפורסם לפיו בשניות הראשונות למפגש עם אדם חדש אנו חורצים את דינו וקובעים את יחסנו אליו לעתיד.

ככל שנאמץ גישה ספקנית יותר לגבי יכולת האבחנה הראשונית שלנו, נהיה פתוחים יותר לאופן התנהגות/מחשבה/ שונים משלנו וסבלניים יותר, נוכל להיות גמישים יותר בשינוי תפיסה הדדי הן מצדו והן מצידי ובכך נוכל להימנע ממלכודת אי שביעות הרצון שכרוכה בציפיות שאינן מתממשות מהצד השני.

במערכות יחסים קצרות מועד נצמצם את הפער באמצעות ההבנה שקשרים חברתיים אלו הינם נגיעות חד פעמיות, שאינן מחייבות תובנות אסטרטגיות, "זה לא קריטי עם קיבלנו שירות לא טוב מאדם שנקלע לסיטואציה של מתן שירות חד פעמי מולנו", זה לא אומר שעכשיו כל העולם נגדנו.

במערכות יחסים קבועות, נדאג להגדרות תפקידים ותיאום ציפיות שהצד השני יהיה מודע להן, נבנה תכנית הכשרה והעצמה, ולא פחות חשוב נדאג לתחזוקה שוטפת של מערכת הציפיות ההדדית.

ככל שנשכיל לשדר לסובבים אותנו מה הציפיות שלנו מהם, לבצע "תיאום ציפיות שוטף" כך שהסובבים יהיו מודעים להשפעה של הפעולות שלהם עלי מה שבתורו מחזק או מחליש את הקשר ואת תחושת השייכות לקשר,  מומלץ להשתמש בדוגמאות אישיות ממערכות יחסים אחרות מוכרת, על מנת להבין טוב יותר היכן טעיתי ולסובבים אותי מה הציפיה שלי מהם.

להפנים שמדובר בתהליך שאיננו מסתיים לעולם, תיאום ציפיות והתאמה שלהן להשתנות הן שלנו והן של הסובבים אותנו, מתוך תקווה שככל שעובר הזמן ואנו מודעים ופועלים בהתאם למודל זה, הפערים בין תפקוד הסובבים אותנו לציפיות שלנו הולך ופוחת.=

נקודות למחשבה:

  1. כל קשר הוא הדדי ומכיל אחריות משותפת להצלחה או לכישלון.
  2. כאשר הציפיות שלי נענות באופן חיובי, לתת משוב חיובי.
  3. לא לשמור טינה או לחשוב שהוא היה אמור להבין לבד, אף אחד לא יודע מה קורה אצלי בראש, לשתף!
  4. להבין שמדובר במערכת יחסי גומלין, מבוססת תקשורת, לא להתבייש להסביר, לבקש, לתת, לדבר, לדבר ועד פעם לדבר, לא להשאיר דברים בבטן ולהגיד לעצמנו איך הוא לא חשב על זה לבד, אני מתבייש להגיד את זה, אני חושש שיסרב/ יצחק עלי, איך זה לא ברור?
  5. נדרש לא מעט ביטחון עצמי לדעת לבקש- לא להתבייש לבקש!.
  6. לזכור ש"כגודל הציפיה–גודל האכזבה", להיזהר מאכזבה מציפייה שאינה מתממשת. מתנה ביום מסוים, מילה טובה בתזמון מסוים, פירגון מהצד השני ואפילו קטן.
  7. להפנים את ההבדל בין "הסכם פורמאלי" לבין "הסכם פסיכולוגי", ההסכם הפורמאלי הוא מה שסוכם ביננו, ההסכם הפסיכולוגי שהוא החשוב יותר, מתבסס על מהאני חושב שסיכמנו ביננו.
    אני חושב שהצד השני לא סיפק את הסחורה והצד השני בטוח שהוא עמד במלוא הציפיות. למשל, הציפייה הפסיכולוגית שלי ממך הייתה שלא תלך הביתה עד שלא תסיים את הפרויקט שהלקוח ביקש למחר, ההבנה שלך הייתה שזה פחות דחוף מאשר לקחת את הילד מהגן ושלא יהיה נורא לסיים מחר.

והכי חשוב לא לוותר על ציפיות כי הן המנוע לשיפור. ללמוד לשלוט בהן ולא לתת להן לשלוט בנו.
תתחילו בקטן, תתנסו ולאט לאט תעברו למערכות היחסים המהותיות יותר שלכם.

בדיחת "קרש" עתיקה שממחישה את הנושא:

אדם נתקע בכביש מבודד עם פנצ'ר וללא ג'ק. הוא מסתכל ימינה שמאלה, לא רואה אף אחד ולבסוף  מזהה אור מבצבץ מבקתה רחוקה, הוא מתחיל ללכת לכוון הבקתה ובינתיים "תיאום הציפיות החד צדדי מתחיל לעבוד" , זה מתחיל באיזה מזל שראיתי אותם והם עדיין ערים, בטוח כשאגיע ואספר להם הם מה קרה לי הם מיד יתגייסו לעזרה ואולי גם יכבדו אותי בכוס משקה חם.  לאט לאט המחשבות ממשיכות ואולי הם יבקשו כסף על השימוש בג'ק כי הם רואים שאני די תקוע ואין לי ברירה. ומשם ל "שודדים- 1,000 ₪ על שימוש חד פעמי בג'ק", אין גבול לחוצפה, כאשר הוא מגיע לבקתה, הוא דופק בדלת, ועל האדם "שיכול להיות חביב או לא אבל זה כבר לא משנה" שפותח הוא  צועק – תודה אבל אני לא צריך את הג'ק המחורבן שלך! מסתובב ומתחיל ללכת בחזרה לרכב!

והשירים

שיר יפה ופחות מוכר על תיאום ציפיות משני יוצרים מפורסמים, יוני רכטר ויהודית רביץ שבשנת 1979 הקליטו את האלבום "באופן קבוע וחד פעמי" ואת שיר הנושא "שיר ההפוך". https://www.youtube.com/watch?v=Q2ArOiNVGn0

אפשר לראות תיאום ציפיות מוצלח ולא מוצלח בשירו של ירמי קפלן, מילים ולחן-  "כבר עכשיו"

https://www.youtube.com/watch?v=0fNh7P4UtWo

ניתקתי, לא ידעתי
לא חשבתי
שחיכית לי
לא ידעתי לא ניחשתי
שחיכית עד שנמאס
ואת נמצאת בדרך אלי
כבר עכשיו.

ובגרסה של לרה אקלסרוד   https://www.youtube.com/watch?v=ShHEd2yAtYc
זמרת לא מוכרת (עדיין) עם ביצוע נפלא גם לשיר "אין לי ארץ אחרת"

https://www.youtube.com/watch?v=wLlnBB3AZWU
ובהופעה חיה עם השיר "שיר של יום חולין"    https://www.youtube.com/watch?v=lpFBg6aQriQ   (רק 478 צפיות- אז בואו נפרגן).