"משנכנס אדר מרבין בשמחה" כפי שאמר צ'רלי צ'פלין, "יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז", השבוע נתייחס למקומם של הצחוק והשמחה בחיינו, האם הם עצמאיים, או שבאופן בלתי ניתן להפרדה הם קשורים לתחושת העצבות, כשלעצמי אני תמיד מחפש את המשהו שיחזיר את החיוך והשמחה של הילד שרץ הכי מהר שהוא רק יכול לשחק עם החברים בשכונה, למי שעדיין מחפש את החיוך.
ניתן להתייחס לצחוק כאל פעולה פיזיולוגית, שבה הבעת הפנים משתנה ומתלווה לתוספת קולית, אפילו בנו לזה ענף מחקרי, גלוטולוגיה (נגזר מהמלה צחוק ביוונית) העוסק בחקר הצחוק והשפעתו על האדם מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית.
המדע קבע שהצחוק עוזר לבריאות ומסייע בריפוי, באמצעות ירידה בהורמוני לחץ, מה שמחזק את המערכת החיסונית מוריד את לחץ הדם ומשחרר אנדורפינים שמשפרים את מצב הרוח.
אחד הדברים היפים בצחוק ובשמחה שהם אוניברסליים, ניתן לראות תמונה של איש/ או בעל חיים צוחק בכל תרבות וישר נזהה במה מדובר:
"אנא עארף, העולם מצחיק אז צוחקים" הגשש החיוור.
מונטי פייתון הציגו מערכון המספר על אדם שהמציא את "הבדיחה המצחיקה בעולם" שגרמה לכל מי ששמע אותה ל"מות מצחוק". הצבא הבריטי תירגם אותה לגרמנית והיא הופכת לנשק הסודי של החיילים הבריטים, שמסתערים תוך כדי הקראת הבדיחה בגרמנית, והחיילים הגרמנים ששומעים את הבדיחה, נופלים בזה אחר זה, מתים מצחוק. ארבע דקות וחמישים ושלוש שניות של הנאה צרופה שבה מספיקים גם להציג את צ'מברלין כבדיחה.
https://www.youtube.com/watch?v=FBWr1KtnRcI
"משנכנס אדר מרבין בשמחה", חז"ל קובעים שאין מדובר רק בחג פורים, אלא בתכונה הטבועה בחודש אדר כולו, שעל פי מגילת אסתר היה "הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה", אנו רואים קשר ישיר בין שני הצדדים של המטבע, כאשר השמחה מגיעה לאחר עצב, היא זורחת ובולטת, השאלה לטעמנו היא איך אפשר לשלב אותה בחיי היום יום שלנו מבלי להמתין לאירוע בעייתי שבעזרתו נוכל למנף שמחה וצחוק?
וכאן נכנס לתמונה הילד שרץ לשחק, בדיוק במילותיו של פו הדוב,
הרגע המאושר ביותר בחיים הוא השניה שלפני אכילת הדבש זו שניה שאין שניה לה!
המטרה מבחינתנו ברורה, לייצר רגעים של צחוק שמחה והתלהבות לשחזר את ההרגשה של הילד שרץ הכי מהר שהוא יכול לשחק עם החברים בשכונה.
הפתרון וההמלצות נמצאים כולם בשיר "חיוכים" כאן בגרסה עם המילים ותמונות נפלאות https://www.youtube.com/watch?v=Wt4l7XCTVtE
ביצוע חוה אלברשטיין, מילים: לאה נאור (מומחית בשירים על חיוכים) לחן: אנחל קבראל. כל המילים יפות, אבל בכל זאת השארנו את המילים עם ההמלצות:
כדאי ללמוד מן הפרחים – לא לקמץ בחיוכים
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם.
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב
כדאי גם לחייך, מותר לכעוס– אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב
נקנח בשיר נוסף של לאה נאור "מי שאוהב לצחוק" מ "חג שמח בכל בית".
מִי שֶׁאוֹהֵב לִצְחוֹק.
הַסִּבָּה לֹא חֲשׁוּבָה.
הַצְּחוֹק תָּמִיד מָתוֹק
וְכָל סִבָּה טוֹבָה.
אֲפִילוּ הַתִּינוֹק,
בֶּן חֹדֶש כָּל כֻּלּוֹ
יוֹדֵעַ כְּבָר לִצְחוֹק.
זאת הַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ.
אוּלַי לא שַׂמְנוּ לֵב
אֲבָל זֶה דֵי נֶחְמָד –
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שָׂפוֹת
אַךְ צְחוֹק – יַשׁ רַק אֶחָד.
ב ה צ ל ח ה
יש את השירים המשלבים את השמחה והעצב:
שמח ועצוב, מילים: יהודה אופן לחן: אריס סאן, זמר ומוזיקאי יווני שהגיע כנוסע סמוי באוניה לחיפה ב 1957 בעקבות אהבה נכזבת לבחורה ישראלית, במהלך שנות השישים נחשב לפורץ הדרך של המוזיקה היוונית בארץ, שיא הקריירה שלו היה בחתונה הכפולה של משפחת דיין, הנישואים לעליזה עזיקרי והולדת ביתם סאני, סופו היה עצוב, אבל אמרנו שמתמקדים בחלק השמח של השילוב שמח עצוב, אז נציין שבמקרה לחלוטין אריסטידיס סאיסאנאס (השם בו הוטבל בלידה) נקבר ב 1992 בניו יורק בצמוד לנגן הג'אז לואי ארמסטרונג.
הדגשנו חלק מהמילים:
רגל רוקדת בקצב מסחרר נערה צוחקת,
אך מול מגל הרוקדים המשחרר היגון שותק
אה אה אה… הריקוד שמח והלב כבד
רק אני איני יודע איך להיות שמח,
יש לי נערה צוחקת ויגון שותק
https://www.youtube.com/watch?v=fMK5orSXzqY
בשיר "דאווין של שיר מחאה", מילים ולחן: מאיר אריאל 1984 כמו בכל שיר שלו, יש המון מילים, הדגשתי בודדות:
מצאנו, ישבנו, שתינו, אכלנו, סחבנו, משכנו,
שטפנו… כמו ששם צחקנו לא בכינו שנים.
https://www.youtube.com/watch?v=dNki4VJkanc עם המילים ואנימציה.
ובביצוע מיוחד של שלומי שבן https://www.youtube.com/watch?v=HeZfKNy9hoo
והקלאסיקה באנגלית, don’t worry be happy בגרסה עם מילים ואנימציה מקסימה https://www.youtube.com/watch?v=Kxln1IiyKls
של הזמר Bobby McFerrin מ 1988. ובגרסת אָ־קַפֵּלָה (כפי שיצא בגרסה הראשונה). https://www.youtube.com/watch?v=8aFEdq81hLE