שלום חברים, בהמשך להתייחסות של ליטו מקיבוץ למסר מהשבוע הקודם שכלל המלצה לבניית מסננת לעולם שבחוץ.
מדבר ליטו על צורך מקדים לעולם שבחוץ, קודם כל להיות אדם שמעריך את עצמו, שלם עם עצמו, אוהב את עצמו, רק אדם שהוא יציב מספיק בעצמו יכול להתמודד עם העולם שבחוץ (וגם עם זה שבפנים).
איזה כלים אנחנו יכולים למצוא שיהפכו אותנו לשלמים עם עצמנו ברמה כזו שנוכל להתמודד עם העולם החיצוני:
ישנן תיאוריות רבות המתארות כללי התנהגות ומחשבה ליצירת שלמות אישית, יש אנשים שמקדישים לתהליך זה חיים שלמים, מהיכרותנו, אתם כבר יודעים שאנחנו מחפשים ללמוד ולאמץ כלל פשוט לחיים ולא תיאוריות מורכבות.
סיפור זן שמלמד כלל אחד לחיים, שעשוי לעשות את העבודה, לאחר שעבר עברות לגרסה ציונית:בזמן שהייתי צעיר השטתי את בחירת ליבי בנהר הירקון, הייתה לנו סלסלה לפיקניק היא ישבה בסירה ואני עמדתי וחתרתי בנהר, שנינו היינו שבויים ברגע הקסום והאחד בשנייה,
פתאום רעש מהומה, סירה מתנגשת בנו, אהובתי וסל הפיקניק מתרטבים, אני כמעט ומאבד את שיווי המשקל- אני מתמלא חמת זעם- מסתכל על המשיט של הסירה השנייה ופורק עליו כעס ותסכול.
מה היה קורה אם היינו מתנגשים בסירה ריקה?, סירה ריקה שפשוט צפה במורד הזרם, ופגעה בסירה שלנו… אי אפשר לכעוס על סירה ריקה.
ומה אם אני יכול להתייחס לעולם ולאירועים כאילו הם סירה ריקה, כך שלעולם לא אכעס, או במסר שאנו מחפשים היום, ומה אם אני יכול לנוע בעולם כסירה ריקה, או אז אף אחד לא יוכל לעולם לפגוע בי לעולם- הרי אף אחד לא יכול לפגוע בסירה ריקה.
זה לא משנה כמה רגזנים יהיו אלה שאפגוש בחיי, אף אחד לא צועק על סירה ריקה. במקרה שבסירה יושב אדם (אגו, רגשות, תשובות מתחכמות, תירוצים) היא תחטוף, אך אם האדם ריק מכל אלו, הוא סירה ריקה ואף אחד לא יכול לפגוע בו.
מבחינתנו אדם שמסוגל לפעול בעולם ולשמור את עצמו כסירה ריקה שאיננה מכניסה לאינטראקציות עם הסביבה, משקל עצמי – דווקא זה הוא האדם המלא בעצמו במידה מספקת עד כדי כך שאין בו את הצורך להראות זאת לאף אחד.
או במילותיה (המעוברתות) של אלינור רוזוולט: "אף אחד לא יכול לגרום לי להרגיש שלא בנוח ללא הסכמתי"
ואיזה שיר- לכל איש יש שם, יש את הביצוע הקלאסי של חוה אלברשטיין
למילים של זלדה מישקובסקי, לחן חנן יובל
נתחיל בהקראה של המילים על ידי זלדה: https://www.youtube.com/watch?v=rf6jPKLfK18
הגרסה הקלאסית של חוה: https://www.youtube.com/watch?v=1Tj0tSlU2Xg
כל המילים יפות אבל בייחוד:
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
שנתנו לו ההרים
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתוונתן לו עיוורונו
שנתן לו הים
ונתן לו מותו.
אם נשים לב, השמות שכולם נותנים לי נגזרים מהדרך שבה אני בוחר לחיות את חיי, כך שהבחירה היא שלי איך העולם סביבי יראה ויבין אותי!