הגיגים לערב ראש השנה התשפ"א 18.9.20
כהרגלנו אנו מצרפים הגיגים, ומזמינים אתכם לקרוא, להנות, להגיב ולשתף.
אנו מוסיפים הערת אזהרה שהדברים נכתבים ברמה הכללית, אחריות אנו נותנים רק לייעוץ שניתן באופן אישי.
והשבוע לכבוד ראש השנה הגיג משולב: מה בין יוליוס קיסר, גרגוריאוס הקדוש, אנטיוכוס הרשע, מלחמת אחים בין יהודים, ראש השנה והשאלה מי שולט בגורלו של מי.
הקדמה למי שלא ימשיך איתנו להגיג המלא:
"סתיו יהודי בארץ אבותי שולח בי רמזי אלול.
כבר משתגעות בי קצת הצפרים הקטנטנות שורקות העצב של יום-הכיפורים.
אז יתקע בשופרות לפתח שערי שמים.
ופנים יהודיות מן הגולה באפרפר נוגה ירחפו לפני כסא אדון עולם.
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה בעמק עיניהן". (סתיו, אברהם חלפי)
לאברהם חלפי שחקן ומשורר היה קשר מיוחד לאריק איינשטיין סנדק בברית המילה, חבר של הוריו ובזכות אריק אנו מכירים שירים שהפכו לאגדה כמו "עטור מצחך", משיריו נלקחה שורה למצבתו של איינשטיין: "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות".
אנו נהיה בחופש: בערב ראש השנה שחל השנה ביום שישי,
ערב יום כיפור שחל ביום ראשון. ובחג סוכות החל מ- 4.10.17 ועד 10.10.17 הנייד של אריה 052-5013000 ושלי 050-5302242 תמיד עובדים.
שנה טובה , אושר בריאות הצלחה וחזרה מהירה לשגרה מבורכת.
מצ"ב ההגיג למי שמעוניין להתעמק
ההגיג האישי: מה בין יוליוס קיסר, גרגוריאוס הקדוש, אנטיוכוס הרשע, מלחמת אחים בין יהודים, ראש השנה והשאלה מי שולט בגורלו של מי.
לא מעט שליטים חשבו ששליטה בלוח השנה מעניקה שליטה בעם.
- ראשי המהפכה הצרפתית בנו לוח שנה שהורכב מחודשים בני שלושה שבועות שבכל אחד מהם עשרה ימים.
- המהפכנים הבולשביקים בנו לוח שנה שהורכב משבוע בן חמישה ימים, על שם חמישה צבעים: צהוב, ורוד, אדום, סגול וירוק.
בכל המקרים הציבור הצביע ברגלים והלוח החדש לא תפס. בסופו של דבר העולם המערבי חזר תמיד ללוח השמש של יוליוס קיסר ששודרג על ידי גרגוריאוס הקדוש ב 1582 לאחר שנתגלה שעל פי הלוח היוליאני יום ההשתוות באביב בין היום ללילה חל עשרה ימים לפני ה 21 במרץ ובכך מעוות את מועד חג הפסחא שאמור לחול ביום הראשון בשבוע שאחרי מילוא הירח.
ואצלנו ראש השנה שאנו חוגגים השבוע, נחשב בתקופת המקרא ל"יום תרועה" ולא לראש השנה: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" במדבר כט. כיאה לאומה חקלאית לוח השנה המקראי, מתחיל באביב בחודש ניסן, מתי שהוא מישהו העביר את ראש השנה מחודש ניסן לחודש תשרי ואנחנו קיבלנו את זה!
החלפת לוח שנה באופן כוחני בתרבויות אחרות נתקלה בהתנגדות הציבור שחזר ללוח השמש המדויק והאמין, אז איך זה שאצלנו זה הצליח, עובדה אנו חוגגים לפי הלוח החדש? יש גם מוסר השכל, מבטחים, סיפור שהיה כך היה:
בשנת 333 היוונים (אלכסנדר הגדול) משתלטים על המרחב שלנו, לאחר מותו/הרצחו, הגנרלים שלו (סלבקוס ותלמי) מחלקים את האזור ביניהם, תלמי לוקח את מצרים ואת ארץ ישראל (האחרונה לבית תלמי היא קלאופטרה היפה אבל זה כבר סיפור אחר) וסלבקוס לוקח את סוריה והמזרח, בשנת 200 בית סלבקוס לוקח מבית תלמי (מלחמה שגם היא מצדיקה מאמר) את ארץ ישראל, הם מוצאים אצלנו את הצדוקים והפרושים, שני הזרמים היהודים המרכזיים בתקופת בית שני. בית צדוק משפחת כוהנים ששלטה במקדש עוד מתקופת אהרון אחי משה, ועם שנהג על פי לוח השנה המקראי השמשי שקבע כי השנה מתחילה כפי שהיא אמורה להתחיל בעבור אומה חקלאית בראש חודש ניסן "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב', ב'). לוח השנה הורכב מ-364 ימים שחולקו לארבעה רבעים, כל רבע בן 91 יום ו-13 שבועות. סה"כ 52 שבתות בשנה (יחידת הזמן "שבוע" היא המצאה יהודית). מועדי ישראל היו קבועים ויצאו תמיד באותו היום, (תחשבו כמה זה נוח, לא צריך להיות בציפייה האם השנה ערב חג באמצע השבוע= גשר או בסוף שבוע) בבית המקדש פעלו 24 משמרות כהונה שהתחלפו מידי שבוע. כל משפחה שירתה בבית המקדש שבועיים בשנה ובסה"כ 48 שבועות. כדי להשלים ל- 52 שירתו ארבע משפחות שבוע נוסף. משפחות הכהונה גרו בשגרה באזורים שונים בארץ ועלו כמו בשירות מילואים לתורנות שלהם לבית המקדש.
בשנת 187 לפנה"ס עלה אנטיוכוס הרביעי המוכר לנו כאנטיוכוס הרשע גזר גזירות, שהובילו את משפחת מתתיהו למרד החשמונאים שמוכר לנו היום כחג החנוכה.
מאחורי הקלעים הדברים היו מורכבים יותר ולוו במאבק בין אנטיוכוס שרצה לכפות על העם באמצעות הכהן הגדול חוניו השלישי, לשנות את לוח השנה, מהלוח העברי (המדהים והמדויק) המבוסס על השמש ללוח הבבלי (הבעייתי והלא מדויק) המבוסס על הירח. אנחנו אמנם נצחנו במרד והיינו לאומה חופשית במשך כ 80 שנה אבל לצערנו אנטיוכוס ניצח (וגרם לנו לנזקים רבים אחרים) ולוח השנה המקראי הבאמת מדהים אבד לבלי שוב.
הצדוקים דבקו בשיטה המחזורית והקבועה כפי שהתבטאה בלוח השנה השמשי החקלאי המקראי מכוון שהאמונה שלהם התבססה על כך שהזמן אינו נתון בידי בני האדם. מקור המלה "מקדש" במלה הלטינית Temp (זמן). משכנו של האל, היה לדידם משכנו של הזמן, על פי תפישה זו הזמן אינו נתון בידי בני האדם. התערבות של האדם בקביעת זמן, משמעה התרסה כנגד ריבונות האל.
לאנטיוכוס חברו שותפים בעם, הפרושים בראשות חז"ל (אותם אנו אוהבים לצטט) שהרשו לעצמם לפרש את המקרא בדרכם, התירו לעצמם לפלוש לטריטוריית הזמן מתוך מטרה לבסס את ריבונותם ההלכתית באמצעות אימוץ לוח השנה הירחי, הבבלי, לפיו החודש הראשון בשנה הוא חודש תשרי. בבבלית "תשריתו". ובתרגום לעברית – התחלה.
השינוי היה מפגן כוח מול הכוהנים, (זה היה גם הפלג ביהדות שניצח ושרד) ובא מתפישה דתית הומניסטית חתרנית. אחרי חורבן בית המקדש והפניית העורף האלוהית, קבעו חכמינו כי הסמכות הדתית עברה מאלוהים לאדם. מדי חודש נשלחו שליחים לצפות במולד הלבנה, ועל פי תצפיותיהם נקבע ראשיתו של החודש. הריבונות על הזמן הופקעה מאלוהים והתגלגלה לפתחם של בני האדם. זה הוא הבסיס שיאפשר ללוח החדש (הפחות מוצלח) להחליף את הלוח העברי המוצלח יותר.
למי שבא להתעמק (תלמוד בבלי) במעשה על "תנורו של עכנאי" (סיפור מקסים עם המון מוסר השכל) המלמד כיצד מחלוקת בדיני טומאה, הופכת לדיון עקרוני על סמכויות, מה חזק יותר מסר אלוהי או קביעת החכמים, והקביעה המהפכנית והנחרצת שהכרעת הרוב בקרן תלמידי החכמים גוברת על הדעה האלוהית, קביעה זו נסמכת על פסוק מספר דברים "לא בשמים היא", האומר למעשה שהכול בידינו ואין דבר הנבצר מיכולת האדם- על לשון אם תתאמץ מספיק תשיג את מה שאתה רוצה!
אירוני שדווקא במדינת ישראל החילונית והריבונית חוגגים לפי לוח השנה העברי הירחי, שמסמל את ריבונותו של האדם על הזמן, ואילו את סדר הזמן החילוני חוגגים על פי לוח השנה השמשי המקראי לפיו לאדם אין ריבונות והדברים נקבעים על ידי אלוהים.
אז מי שולט האדם או האלוהים? ממליץ למי שמעוניין להרחיב בנושא על ספרה של פרופסור רחל אליאור "זיכרון ונשייה – סודן של מגילות מדבר יהודה".
שירים
התלבטנו בין פגישה לאין קץ לבין רוח סתיו, אז החלטנו ללכת עם הלב ולהציג את שני השירים:
את השיר פגישה לאין קץ אנו ממליצים להשמיע לדור הצעיר ולראות איזה אחוז מהמילים הם מבינים, אחד מהשירים המכוננים של האחד והיחיד נתן אלתרמן פורסם בשנת 1938, מציג את הבלתי מושג שיכול להיות דברים רבים: אהבה, מולדת, שירה, או כל דבר שהאדם שואף אליו אך הוא נותר בלתי מושג.
הבלתי מושג מתואר במילים: "שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם".
כיצד הוא מוכן לתת את כולו למען השגתו – "לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ", "עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב";
להקריב, אפילו עבור צאצאי הבלתי מושג- "אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים";
הבלתי מושג ממלא את עתידו ותפילותיו – "תְפִלָּתִי דָּבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶת, תְפִלָּתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ!"
אז השנה כפי שכבר הבנתם אנו מאחלים לכולנו שנשיג את הדברים שאנו רוצים בהם! ושהבלתי מושג יהפוך לברור, לאמיתי ולאחר מכן לדבר שאנחנו יכולים לא רק לקוות אליו אלא גם להשיגו.
והשיר רוח סתיו שנכתב והולחן על ידי גרי אקשטיין (המוכר לכולנו מהעובדה שהוא "הולך לבית שאן"), משלים את הברכה.
בביצוע המקסים של אריק איינשטיין: https://www.youtube.com/watch?v=8a7A-XPDhgM
בביצוע יפהפה של ג'ין בורדו: https://www.youtube.com/watch?v=QzJWi5FiwGo
בביצוע מהמם בצרפתית של סיון קרצ'נר: https://www.youtube.com/watch?v=x5gX7rUWmho
עם המילים הרלוונטיות מתמיד לכבוד הסתיו שבדרך
"וחשוון דוחק חומו של קיץ"
"וכעלה נידף ברוח כך דואות המחשבות אל שמש בחופשה"
"רוח סתיו אל הדרכים הביאה הבטחות של ימים טובים עומדים בפתח"
בהבטחה לימים טובים העומדים בפתח שתבוא עלינו שנה טובה, כפי שהסינים אוהבים לברך שתהיה שנה "משעממת" בלי מגפות, סופות ושאר מריעין בישין.
מאחלים לכולנו שנה של הפיכת הבלתי מושג למושג, שנה שתעבור לה בשגרה מבורכת- "לא בשמים היא" מגיע לנו !
שנה טובה לכולם!