שלום חברים,
היום ננסה לספר את הסיפור האמיתי של חנוכה, מקווים שלא לקלקל יותר מדי, את טעם הסופגניות וכמיטב המסורת, ננסה להסיק מסקנות מהסיפור ההוא, לימינו אנו.
חֲנֻכָּה (מלשון חנוכת המזבח במקדש), חג האורים, כבר בגן למדנו, איך ניצחנו את היוונים, טיהרנו את בית המקדש, נס פח השמן החזיק מעמד שמונה ימים, החשמונאים הגיבורים ובראשם יהודה המכבי, ולא פחות חשוב הסופגניות והלביבות (אף פעם לא הבנו למה "חמה ומתוקה" ולא "תפו"א וגבינה מלוחה"), לצערנו זה רק סיפור כיסוי… הסיפור שהיה כך היה.
נתחיל בלמה שמונה ימים? העדות האמינה ביותר, מתייחסת לחג סוכות, שלא ניתן היה לחגוג במשך ארבע שנות המרד ועם שחרור ירושלים נחגג בירושלים.
עלינו להודות לאחינו הנוצרים, ששמרו את ספר "מקבים", אותו בחרנו שלא לצרף לקאנון הספרים היהודי, המשנה והתלמוד אינם מקדישים לחג תשומת לב או "מסכת" כפי שזוכים להם חגים אחרים, אפילו פורים. והכל מסיבה טובה ועצובה!
רבותינו העדיפו לטשטש את הסיפור העצוב של מלחמת אחים.
הסיפור מתחיל בשנת 323 לפני הספירה, כאשר אלכסנדר הגדול (היווני) כובש את האזור מהפרסים. בדרך כזו או אחרת הוא נעלם מהמפה, ככל הנראה על ידי הגנרלים שלו שרצו לממש את הרווח שבכיבושים ואלכסנדר בסך הכל רצה להביא את ה"נאורות" היוונית לעמי האזור הנכשלים. הם פוצחים במלחמת גנרלים "מלחמת הדיאדוכים= היורשים" שממנה יוצאים שניים, תלמי שלוקח את מצרים עד גבולה הצפוני של ארץ ישראל, וסלבקוס שלוקח את יתר העולם המוכר דאז, כל האזור שמצפון וממזרח לנו.
עד שנת 201 לפני הספירה אנחנו תחת שלטון בית תלמי המצרי והכל עובד על מי מנוחות.
עד שמגיע אנטיוכוס (שקרא לעצמו אפיפנס= התגלות האלוהית) הרביעי לשלוט בממלכת סלבקוס, (אנטיוכוס "הרשע" שלנו).
עד אליו הכהונה הגדולה בבית המקדש הייתה תמיד (מאז הקמת בית המקדש על ידי שלמה) מופקדת אצל משפחת כהנים אחת – "בית צדוק".
"יאסון" (יוונית ליהושוע) אחיו של הכהן הגדול המכהן חוניו השלישי, מנצל את הלחץ הכספי של אנטיוכוס "הרשע", מציע לו 440 כיכר כסף במידה וימנה אותו לכהן גדול במקום אחיו, חשוב לזכור שמשרת הכהן הגדול הייתה אחת המשרות החזקות, בית המקדש שימש לא רק כמקום דתי אלא גם כ"בנק".
אנטיוכוס אומר ליאסון כן ויוצר מצב חדש, מעולם בעבר לא ירש כהן את המשרה בעוד הכהן הגדול חי, מעולם לא נקנתה המשרה בכסף ומעולם לא מינה שליט זר את הכהן הגדול.
שלושה תקדימים מסוכנים שיובילו אותנו, למלחמת אחים, בין המתייונים יותר למתייונים פחות, יאסון עושה טעות ובאחת הפעמים שולח את אחד מנאמניו "מנלאוס" להעביר את המס לאנטיוכוס, אחרי שיש תקדים הכל כבר קל יותר, מנלאוס מציע יותר כסף מיאסון וחוזר לירושלים עם מינוי- הוא הכהן הגדול החדש, כאן מצטרף תקדים רביעי הכהונה יוצאת ממשפחת צדוק. כעת העוד יותר מתיווונים, תומכי מנלאוס מקבלים את השליטה, בשנת 201 עושה אנטיוכוס טעות, יוצא לקרב עם תלמי, מנצח אותו וכאשר הוא כבר בפרברי אלכסנדריה (אוטוטו מחסל סופית את היריב מהדרום) מגיעה משלחת של דיפלומטים רומיים, שאומרת למלך שמכנה את עצמו "אפיפנס"= "ההתגלות האלוהית" שאם הוא לא רוצה את רומא בתור אויבת, שיקפל את צבאו ויחזור הביתה, כאשר הוא מבקש זמן לחשוב, עושה הנציג הרומאי מעגל סביב אנטיוכוס, ואומר לו "תחשוב כמה שאתה רוצה אבל את התשובה תיתן כאשר אתה יוצא מהמעגל", אין גבול לבושה…והכל ליד כולם. אנטיוכוס מוותר ועד שהסיפור מגיע לירושלים, כולם בטוחים שאנטיוכוס מת, סיבה מספיק טובה להפסיק לשלם מיסים, לתומכי "יאסון" לחזור לירושלים ולמנלאוס לברוח מהעיר. כאשר אנטיוכוס חוזר צפונה, הוא "מוציא את התסכול שגרמו לו הרומאים" על היהודים בסדרה של גזרות, פסלו של זאוס בבית המקדש, איסור על המילה, הקרבת קרבן טמא בבית המקדש ועוד.
מכאן הדרך קצרה לתחילתה של מלחמת אחים בין תומכי היווניים ומנלאוס לבין הפחות יוונים תומכי יאסון. טעות טרגית של תומכי מנלאוס במודיעין, בניסיון להכריח את מתיתיהו להקריב קרבן לאנטיוכוס עולה להם בחייהם ומתחילה את המרד, שנמשך כ 4 שנים ומסתיים בטיהור בית המקדש וב"הסכם שלום" עם היווניים שסובלים מצרות עם יריבים נוספים מהבית ומהסביבה הקרובה והרחוקה ומעדיפים "מדינת ווסאל" יהודית משלמת מיסים על המשך הלחימה.
שני חוקים שקיבלנו ועזרו לנו בהתמודדות עם היוונים והתקופה,
– "פיקוח נפש דוחה שבת" מתתיהו הבין שהוא יצטרך להילחם בשבת.
– למות על "קידוש השם", להימנע בעבירה על מצוות היהדות, גם כאשר העונש על כך הוא מוות, סייע שלא לקיים את החובה שהיוונים כפו.
לאחר מות מתיתיהו, לאחריו מות יהודה, ולאחריו יהונתן, מי שממשיך את השושלת החשמונאית הוא שמעון, נכדו אלכסנדר ינאי הוא גדול המלכים החשמונאים, לאחר מותו אשתו שלומציון יורשת אותו.
החשמונאים שיכלו להחזיר עטרה ליושנה ואת בית צדוק לתפקידו, מעדיפים לקחת לעצמם גם את תפקיד הכהונה הגדולה וגם את השלטון, ויוצרים נתק בין ההנהגה לעם (מוכר?…).
החורבן רשום על שם שני בניהם של אלכסנדר ינאי ושלומציון, דור רביעי לגאולה, יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס שמחריפים את השבר, פוצחים במלחמת אחים גלויה, שמסתיימת בבקשה של העם מהרומאים להשתלט על הארץ והציל אותם מהאחים….
השתדלנו בקצרה, וויתרנו על חלק מהפרטים, בשורה התחתונה בפעם האחרונה שהיינו כאן לעם עצמאי, וויתרנו במו ידינו על עצמאותנו כאשר הפסקנו להיות מאוחדים והבאנו, סוף עצוב למה שהיה יכול להיות אימפריה יהודית לאורך שנים רבות!
חכמנו שכבר אמרו בעבר שבמלחמת אחים אין מנצחים רק מפסידים (סיפור פילגש בגבעה, סיפור מדהים שנספר בהזדמנות) ניסו להסוות את הטרגדיה עם נס פח שמן, ומיעוט אזכור החשמונאים עד כמה שניתן, למזלנו כאמור הנוצרים שמרו את ספר מקבים, יוספוס פלביוס ההסטוריון היהודי מוסיף פרטים וכך אנו למדים על הסיפור האמיתי והעצוב.
שירים:
בשירה "שבחי מעוז" משתמשת נעמי שמר בביטוי "מעוז צור ישועתי" שמקורו בפיוט "מעוז צור" המתייחס לה', אותו היא מכוונת לצה"ל. השיר נכתב לכבוד מעוזי צה"ל בעקבות ביקור שערכה שמר ב 1970 במעוז צה"ל שם חזתה בחיילים מדליקים חנוכייה מתרמילי פגזים, כאן השיר בגרסה הכוללת תמונות מהתעלה במלחמת ההתשה- ודגל ישראל מתנופף בגאווה בצד הישראלי.
https://www.youtube.com/watch?v=XgN-TnNXZio
מעוז צור ישועתי
לך נאה לשבח
הרחק הרחק ליד ביתי
הפרדסים נתנו ריח
"אנו נושאים לפידים": שיר ששרנו פעמים רבות אך לא תמיד הקשבנו למילים של השיר הציוני, שנכתב בשנות השלושים על ידי אהרן זאב, משורר ומחנך והולחן בידי מרדכי זעירא.
בשיר מתואר כיצד עבודה קשה ומאומצת של אנשים מביאה להשגת המטרה ולא התערבות אלוהית.
כולל השגת הדברים הגנוזים ביותר והכל מתוך עבודה ומאמץ אנושיים, הדגשנו את המילים.
אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר –
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת
הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם –
וַיְּהִי אוֹר!
הגרסה הציונית הוותיקה: https://www.youtube.com/watch?v=zOfKoStfsx0
הגרסה לילדים: https://www.youtube.com/watch?v=ejhjekfjdxE
גרסה מודרנית: https://www.youtube.com/watch?v=t-Z89chv234
חג שמח ומתוק וחזרה מהירה לשגרה מבורכת