התלבטנו עם איזו תובנה להתחיל את השנה החדשה שבאה עלינו לטובה ולבסוף בחרנו בתובנה להפגת לחצים, שיפור ביצועים, מצב רוח, מוטיבציה ואהבה. באופן כללי ולתקופות בידוד, זו תובנה עבור מי שזוכר את המשחק מהילדות וגם מי שלא- ממש נוסחת פלא שתשדרג לנו את השנה החדשה, מוזמנים!
חבילה עוברת:
ריענון קצר: מעבירים חבילה המורכבת מעטיפות רבות מהאחד לשני, כל העברה מתבצעת בהתאם לפתק עם הנחיה למי להעביר שמודבק על כל עטיפה, האחרון שמקבל את החבילה, זוכה לפתוח ולראות את ה"הפתעה" … במשחק המקורי הוא מקבל הפתעה. לצערנו במשחק האמיתי של החיים עליו אנו מבקשים להרחיב היום, הוא נשאר עם תסכול, כעס ותחושות לא נעימות נוספות.
את המנגנון (נקרא לו הכדור השלילי) שמקלקל את מצב הרוח, הכרנו לראשונה בזמן נסיעה משפחתית ארוכה ברכב (בטיול פעם היה דבר כזה ועוד יחזור!),
כל מי שהיה במקום אחד עם אנשים נוספים, בבית, במשרד, בטיול או בכל פורום, חברתי או אחר, יעיד שלעיתים (אמנם נדירות) אנרגיה שלילית זוחלת לקבוצה וגורמת לחלקנו לפחות להיות פחות נחמדים/עצבנים/עד כדי עוינים את האנשים הנמצאים בסביבתנו הקרובה, זה מתחיל כאשר מישהו מגיב לאמירה של אחר באופן לא הכי חברותי, מלווה בשתיקה שיכולה להימשך לתקופת זמן בלתי מוגדרת והאדם ש"ננזף" דואג להעביר הלאה את האנרגיה השלילית שקיבל גם הוא בדרך יצירתית כזו או אחרת.
המדע כבר לימד אותנו שבעולם מתקיים חוק שימור אנרגיה, אנרגיה שנכנסה לפעילות לא נעלמת ככה סתם: אדם מס (1) בקבוצה, נקרא לו א' הגיע עם אנרגיה שלילית שקיבל במקום כלשהו שלאו דווקא קשור לקבוצה (ישן לא טוב בלילה, הרגיש קור/חם, קיבל מכה ברגל, הקפה היה קר / לא טעים, לקוח שלח לו דואל נזעם, קיבל דו"ח, ווטסאפ מלחיץ/ פייסבוק,,, לא חסרות סיבות) והוא מגיע עם אנרגיה שלילית שנקרא לה "כדור" שלילי, הגוף החכם זוכר את המשחק ששיחק בילדות וחושב לעצמו (בלי לשתף אותנו) שלהחזיק בחבילה הזו "השלילית" זה פשוט לא מתאים, הוא מחליט על דעת עצמו "למה שלא אשלח את האנרגיה, החבילה, הכדור הלאה"… הוא ממתין בסבלנות עד שמגיע הקורבן, אדם נוסף מס (2) נקרא לו ב', שאומר משפט/ לא אומר משפט, עושה/ לא עושה מעשה (יכול להיות ממגוון שלם של נושאים, לשיר/ לומר בוקר טוב/ לנסוע בדרך שונה ממה שהציע הוויז/ לפספס חניה אפשרית/ לחייך, לפנות שמאלה במקום ימינה או ימינה במקום שמאלה), להניח את הכוס לא בכיור… ואז זה מגיע, הכדור נשלח מא' ל ב' שהוא פשוט לא מוכן, ולכן (כמו שמוסרים לך כדור בהפתעה) הוא חוטף את הכדור שמונחת עליו!, הנחתה שהיא רכה או קשה תלוי בשולח, בכדור וביכולת הספיגה של ב' הנגזרת מהמוכנות שלו לאפשרות כזו והיכולת שלו לספוג מבלי להגיב.
זהו המשחק מתחיל- הכדור עבר!, מ אדם א' (שנרגע), אל ב' שהפך להיות המחזיק בנכס הבעייתי, מכוון שהוא ממש כמו בשיר של אריק איינשטיין מעולם לא "ידע שהוא כזה?" הוא לא מבין מה הוא עשה לא בסדר, ממש כמו שקרה ל א', הוא מרגיש שהוא חייב להעביר את הכדור הלאה.
הכדור הראשון יכול להימסר מיד, או שאפשר להתבשל אתו קודם (אנו ממליצים על שחרור מידי), שימו לב הכלל הוא שהכדור יכול (כמו במשחק) להימסר לכל אחד בסביבה, לאו דווקא למוסר המקורי שבינתיים מרגיש שמח ומאושר, הוא כבר שיחרר.
בשלב זה הערניים בקבוצה מתחילים להיות בלחץ (הם עדיין לא מבינים שהתחיל משחק חבילה עוברת, אבל האינסטינקטים שלהם אומרים להם שקורה משהו) הם לא בדיוק יודעים למה, אבל הם מגלים רגישות יתר למתרחש ולכן כשג' רוטן ומגלגל הלאה, כל הקבוצה כבר במצב ספיגה, הטונים עולים ופתאום הדבר הכי חשוב בעולם מפסיק להיות הנושא שעליו דנים, הנוף היפה שבו נוסעים, הפעילות העסקית שמנסים ליזום, אלא דברים שליליים שוליים שעולים וצפים.
כמו כל גל, העצמה גדלה עד שהיא מגיעה לעיצומה, ולאחר תקופת זמן לא מוגדרת, כמו בכל מערכת דועכת באופן טבעי לאחר השיא, כאשר כולם מרגישים שמיצו את העניין (תמיד יהיה אחד שירגיש קצת מופסד, זה האחרון שנשאר עם הכדור) ואז חוזרים לשגרה ולתגובות השגרתיות והמוכרות.
כאמור באחד הלופים האלה, "נפל לנו האסימון" והתובנה על הסיבות לעליה במפלס הכעס הובנה, אפילו הצלחנו לעשות "הנדסה לאחור" ולמצוא את שרשרת הכדורים עד לכדור המקורי.
השלב הראשון, כמו בכל נושא הוא שלב "הזיהוי", להבין שאנחנו לא סתם רוצים לעצבן האחד את השני אלא שפשוט התחיל משחק חבילה עוברת ואף אחד לא עדכן אותנו, שהתחיל משחק, המחשבה שהדברים נאמרים בכוונה ולא כחלק ממשחק, גוררת אותנו לתהליך עצבני.
ברגע שמישהו הופך למודע לקיום המשחק, העוקץ יוצא, והאירוע הופך ממלחיץ למרתק, (מושא למחקרים אקדמיים אם אתם שואלים אותי), ניתן לעקוב אחר הכדור במעבר שלו מאחד לשני, ליצירתיות של התוספות שכל אחד מוסיף לכדור ולשימוש בסיבות טריוויאליות שהיו יכולות להישאר זניחות כמו המזגן שנפתח/נסגר, הכיסא הלא נוח שדווקא אני קיבלתי , והכל כהסוואה למטרה האמיתית שהיא "ריקון האנרגיה השלילית".
תהליך המעקב אחר הכדור מסקרן ואפילו מדהים למי שהפך לצופה. כל היתר שלא הבינו שהם משתתפים במשחק, ממשיכים להיות בלחץ ולהעלות את מפלס העצבים, לפעמים נוצרות מסירות כפולות כאשר הראשון שנכנס עם מטען שלילי מתחיל להעביר הלאה וזה שתפס את הכדור מוציא כדור נוסף (גם לו הוא הגיע עם אירוע מכעיס) ומתחילות מסירות מורכבות ומאתגרות למעקב.
סיפור קצר אבל מסר גדול, אם הגענו עד כאן נעלה כמה עצות כיצד להתמודד עם הנושא.
אופציה א': האופציה המניעתית:
בכניסה לבית, לאוטו, למשרד, שמים פח קטן ולידו מספר כדורים, ומבקשים מכל מי שמגיע להכניס לכדור אנרגיה שלילית ככל שיש להם באותו רגע ולזרוק את הכדור. בבית (מניסיון) הכי טוב לשים את הפח בכניסה (בדרך כלל יש מראה, ומתחתיה זה פשוט מושלם) מומלץ להוסיף שלט קטן וספונטני "לא נכנסים עם כדורים שליליים הביתה/למשרד": במצב של בידוד בו לא יוצאים מהבית ניתן להציב את הפח במקום מרכזי בבית שכולם רואים וכל אחד יכול להרגיש חופשי לגשת ולזרוק לפח כל אנרגיה שלילית שמבעבעת בו מכל סיבה. דבר דומה במשרד, בחדר ישיבות או בכל מקום אחר.
אופציה ב': האופציה הטיפולית הפשוטה:
ככל שהמניעה לא צלחה ומתגלה שמישהו בכל זאת עבר במודע או שלא במודע על הכלל הראשון ובכל זאת הכניס כדור והתחיל למסור אותו, מנסים לעצור את המשחק ושואלים בנחת את המוסר שזוהה למה הוא מוסר את הכדור, מסבירים לו את ההקשר השלילי במשפט שאמר, נותנים לו לגיטימציה להרגשה שלו בכך כשפוקחים את עיניו לגבי הסיבה שגרמה לו להכניס את האנרגיה השלילית, ככל שמושג שיתוף פעולה ממשיכים ממנו לאתר את המוסר המקורי שהתחיל במשחק שזיהינו. מומלץ להחליט מראש גם על פרס למי שמזהה ראשון חבילה עוברת כזו.
אופציה למתקדמים:
מי שמרגיש שהוא מצליח לשלוט בתהליך, מומלץ שינסה להכניס כדור חיובי למגרש ויעקוב אחריו, הרי שמנו לב שרובנו משחקים מבלי להבין את העובדה שמדובר במשחק, זה יכול להיות "איזה רעיון נפלא העלית", איזה בגד מקסים איפה קנית", או כל אמירה מפרגנת אחרת. משחק הכדור החיובי עשוי לעורר גם הוא משחק חבילה עוברת והפעם חיובי, מה שחשוב זה לשמור את זה בסוד לפחות בשלב הראשון ולראות כיצד המשחק מתפתח וכיצד המחמאות והפירגונים מתחילים לעבור מאחד לשני, גם את האנרגיה החיובית בדיוק כמו בשלילית אנו נוהגים לשתף. מה שמסייע להעלאת איכות הזמן שהקבוצה מבלה יחדיו.
במקרים קשים בהם בקר המשחק רואה שהאנרגיה השלילית חזקה מדי, והוא לא מצליח להתגבר על התהליך: ניתן להשתמש בנשק יום הדין, בדיוק כמו שעושים במחשב "ריסטרט", צריך לאתחל את הדינמיקה בקבוצה מחדש, הדרך לעשות זאת היא להעלות לשיחה נושא אסטרטגי חיובי או שלילי שנמצא במקום אחר ומגבש את כולם: "תראו מה כתבו על הטילים האירניים החדשים", ולהודות על כך שאנו חיים במדינה שתמיד יש משהו בחדשות שלילי / חיובי שיכול לגנוב את תשומת הלב.
והשירים,
השיר הכי מתאים שמצאנו הוא לחץ של ברי סחרוף https://www.youtube.com/watch?v=l6Re0te9B9s
סחרוף, יליד 1957, איזמיר תורכיה, זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי התחיל בצמד פורטיסחרוף, מינימל קומפקט". מוציא את אלבום הסולו הראשון "הכל או כלום" ב 1991, בו הוא מלחין את רוב השירים, את המילים לשיר לחץ כתבו סמי בירנבך ורמי פורטיס שסייעו גם בלחן.
אף אחד לא יודע למה, אף אחד לא
אף אחד לא יודע כמה, אף אחד לא
….
לחץ, תנו לו לצאת, לחץ, עמוק ורוטט
לחץ, עכשיו זה בועט, לחץ, אני מתמוטט
אף אחת לא יודעת למה, אף אחת לא…
קח את זה באופן קבוע, הלב הרעב, כמה כואב
עכשיו זה נותן לנו כוח
שני שירים וותיקים ומקסימים בחידוש של סחרוף,
פזמון ליקינטון https://www.youtube.com/watch?v=TPZ3KWGUiqQ
אליפלט https://www.youtube.com/watch?v=_85RHpn0PEk
ואי אפשר בלי המילים הבועטות מהשיר "עבדים" מהאלבום נגיעות (1998) , https://www.youtube.com/watch?v=2LH8kvivV-A
על נהר אספירין ישבנו, במקומות המוכרים
…עוד מעט יגמר הסרט, בקרוב המציאות
… כי כולנו עבדים אפילו, שיש לנו כזה כאילו
…כולנו מכורים של מישהו, שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול, ומחכים למנה הבאה
חלונות ראווה יפים פה, זה הכל למכירה
גם אנחנו תלויים, עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה, מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים, אבל ממה אלוהים ממה
שבת טובה, אופטימיות ותקווה לשנה רגועה!